チューインガムカバーコレクターのウェブサイトへようこそ。もしあなたがたまたまここにいるのなら、すぐに立ち去らないでください。たぶん、私の趣味である「チューインガムのラッパーを集める」ことはあなたの興味を引くでしょう。
גומי לעיסה כתוצר הוא בעל עטיפה עצמאית – החל בעטיפת נייר קטנה וכלה במכונה למכירה. אני אוסף כל מה שקשור לנושא “גומי לעסיסה”. בכלל נפוצים מספר סוגים של אספנות בנושא “גומי לעסיסה”:
-עטיפות וחפיסות (ללא גומי לעיסה בפנים) (מס’ 1).
-ספחים (תמונות שבתוך עטיפה) (מס’ 2).
-חפיסות גומי לעיסה (סגורות, עם גומי לעיסה בפנים) (מס’ 3).
-דברים הקשורים לגומי לעיסה (מכונות למכירה, מתקני מכירה, דברי פרסומת וכו’) (מס’ 4).
אולם הנושא שמרתק אותי הוא “עטיפות וחפיסות של גומי לעיסה”, וגם כאן יש תת נושא עיקרי ואהוב עליי: “עטיפות של גומי לעיסה בצורה קלסית שטוחה” (מס’ 5). רק בנושא הזה אני עורך קטלוג מפורט ולכל עטיפה ועטיפה נותן מספר משלה. נכון להיום (05 ביוני 2015) באוסף שלי 42,916 עטיפות של גומי לעיסה בצורה קלסית שטוחה. ואילו האוסף כולו כולל כיום כ-88 אלף עטיפות של מסטיקים מתוצרת חברות שונות מ-126 ארצות העולם. מספרים אלה יכולים להיראות מדומיינים, אך אין לשכוח, שכל זה נאסף במשך כמעט 40 שנה, וגם שהאוסף שלי לא הגדול ביותר בעולם, יש אוספים חזקים יותר.
גומי לעיסה דבר מוכר לכל אחד. אך מעטים יודעים, כי אספנות עטיפות יכול להיות תחביב רציני ולא משחק ילדים. נושא זה ריתק אותי ממש מהילדות, בתחילת שנות ה-70, אמנם עסקתי בסוגי אספנות אחרים (בולים, תווי גפרורים, מטבעות ואחרים). מאוחר יותר אספנות עטיפות גומי לעיסה הפכה להיות תחביבי העיקרי שלי לשנים ארוכות. ילדותי עברה בעיר סבסטופול (עיר נמל בים השחור, כעת באוקראינה). אז לא היו מייצרים גומי לעיסה בברית המועצות. ימאים הביאו אותו מחו”ל. דווקא המחסור של גומי לעיסה בבריה”מ גרם להתעניינות מוגברת כלפי המוצר הזה. אולם לא תהליך לעיסה עצמו עורר את העניין, אלא ציורים וקומיקסים המצוירים על גבי העטיפות. הם היו מוזרים ובלתי רגילים לילדי בריה”מ. היקרים ביותר בעיני הילדים היו עטיפות יפניות עם כל מיני ענקים, דינוזאורים, רובוטים. אגב, העטיפות מיפן ולאחר מכן מקוריאה נשארו בשבילי עד היום הנושא המועדף בגלל העיצוב הבהיר והצבעוני, מגוון רחב של תמונות ומספר רב של סדרות.
יותר מזה, המסטיקים מיפן ומקוריאה הם, ללא ספק, בעלי טעמים מגוונים ביותר, ביניהם יש טעמים שאין משהו דומה להם.
ב-2002 הייתי בסאול, עד עכשיו אני לא יכול לשכוח את התחושה שהייתה לי, והיא תחושת בן אדם שמצא אוצר. בשעות ערב הסתובבתי ברחבי סאול, נכנסתי לקיוסקים בתקווה למצוא מסטיקים חדשים, ואז חזרתי לבית מלון עם כיסים מלאים.
בכלל, גומי לעיסה זהו מוצר די ותיק, הזכויות עליו היו שמורות עוד באמצע המאה ה-19 בארה”ב. באוסף שלי יש קופסת מסטיקים עם תאריך 14 בפברואר 1871. זהו הפריט העתיק ביותר באוסף שלי (מס’ 6).
כיום האוסף שלי מתמלא בעיקר כתוצאה מהחלפות ביני לבין עמיתיי מצ’כיה, מקנדה, מצ’ילי, מארה”ב, מיפן, מקוריאה. אני נאלץ גם לעסוק בסוגים אחרים של אספנות לשם החלפות עם אספנים העוסקים בסוגי אספנות אחרים (מטבעות, בולים, כרטיסי טלפון, חפיסות סיגריות, עטיפות שוקולד וכו’). לפעמים אני מצליח לקנות אוספים ישנים קטנים בעזרת מודעות בעיתון.
ולבסוף קצת על עצמי: נוסאל ואלרי, נשוי, יש לי בת נשואה שגרה לבד, יש לי כבר נכדה. יש עוד חתול וכלב, בזמן הפנוי מהתחביב אני עובד. (מס’ 7 – מס’ 10).
האם את/ה אספן/ית? את/ה עוסק/ת בנושא אחר של אספנות? את/ה רוצה לעשות איתי החלפות? יש לך אוסף ישן של עטיפות גומי לעיסה? אני מוכן לכל סוג של שיתוף פעולה. נא ליצור איתי קשר
